אז מערב אינטימי אחד לפני יותר מעשר שנים, זיכרון בסלון הפך לתנועה ולקהילה של מארחים ומתארחים, ומערך של מתנדבים שעושים הכל כדי שהמסורת החדשה הזאת תתרחב ותעמיק, וזיכרון השואה יישאר חי ורלוונטי לנו, ולכל מי שיבוא אחרינו. אנחנו מלווים את זיכרון בסלון בעשור האחרון, ממש מהערב הראשון שעדי ארגנה בבית הוריה בהוד השרון, ובמהלך החודשים האחרונים נפלה בחלקנו הזכות לעצב את האתר החדש של זיכרון בסלון.

האתגר שניצב בפנינו היה כל כך שונה מחיי היום יום שלנו, כאנשי חוויית משתמש ומעצבים. שאלנו את עצמנו איך אנחנו לוקחים את הנושא הטעון והמרתיע הזה, ומציגים אותו אחרת לגמרי, כך שישקף את החזון של זיכרון בסלון: מכבד, אך לא מתנחמד; עכשווי אבל לא טרנדי; מחבר, אבל עדיין נוגע בעצבים חשופים של כל כך הרבה אנשים.

הבסיס לעבודה שלנו היה הלוגו הנפלא של זיכרון בסלון, שיצר אריאל קוצר לפני כעשור. הפתקית הצהובה היא אבולוציה עדינה ומרומזת של הטלאי הצהוב, והיא מזכירה לנו בצורה לא פולשנית להמשיך ולספר, להמשיך ולזכור. מהפתקית הצהובה יצאנו לפיתוח של שפה גרפית שלמה, שכולה נובעת מהצורה האיקונית של הפתק עם מגרעת המשולש. בועות שיחה, קווים ונקודות הפכו להיות חומרי הגלם שלנו בסיפור הויזואלי החדש שיצרנו. אל הצהוב המוכר הצטרף גם הורוד הכל כך לא ממלכתי אך מלא בתקווה. וחיוך. כן, מותר לחייך ביום השואה.

הטיפוגרפיה היא דמות מרכזית בסיפור שלנו. בבחרנו בפונט RAG (תודה לסטודיו RAG שתרמו לזיכרון בסלון את זכויות השימוש בפונט), שמבטא בצורה מושלמת את העקרונות העיצוביים שהגדרנו לעצמנו: זרימה, ידידותיות, ובעיקר איזון מדוייק ורגיש בין אז לעכשיו, בין הקושי והאבל לאופטימיות ותקווה.

עיקרון נוסף שהיה חשוב לנו ולצוות זיכרון בסלון, היה להראות אנשים, וכן, גם שמחה. זה לא ערב שמעבירים לבד, אלא ערב של ביחד, של שורדים, של דור שני ושלישי, של כולנו.

בכל ערב יום השואה, מתכנסים מאות אלפי אנשים בארץ ובעולם, ומעבירים את הערב המיוחד בשיחה, בשירה, נגינה ובעיקר ביחד. אתר זיכרון בסלון: www.zikaronbasalon.com

תודה לעדי אלטשולר, למיכל ליפמן ולמורן ציפר על ההזדמנות, ולצוות Guts שיצר את האתר.